כאשר מטופל נכנס בשערי מרפאת השיניים הוא מצפה לקבל טיפול מתאים למצבו, על פי הסטנדרט הרפואי המקובל, לכל הפחות. הנסיון מלמד, כי לא תמיד ציפייה זו מתגשמת. יש להדגיש, כי לא תמיד כאשר המטופל אינו שבע רצון, מתקיימים התנאים המקימים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. מספר נורות אזהרה יכולות להדלק

שלבי ההליך –  לאחר פנייה למשרדנו ותיאור ההשתלשלות העובדתית (מתי היתה הפנייה למרפאה, באילו תלונות, מה הטיפול שבוצע וכו’) – ואיסוף החומר הרלוונטי (רשומה רפואית, צילומים וכו’) – מבוצעת הערכה של התיק.  אם קם חשד לרשלנות מופנה המטופל למומחה רפואי מתאים לעריכת חוות דעת רפואית.  תביעה משפטית מוגשת לערכאה המתאימה,

ברפואת שיניים רשאי כל רופא לבצע את מרבית הטיפולים המקובלים, גם אם אינו מומחה: כל רופא שיניים רשאי לבצע טיפולי שרש גם אם אינו מומחה באנדודונטיה, כל רופא שיניים רשאי לעקור שיניים גם אם אינו מומחה בכירורגיה פה ולסת וכיוב’. רופא שיניים כללי המבצע טיפול שעלול להיות כרוך בסיכון יתר

אשה בשנות הארבעים לחייה, עולה מחבר העמים, עברה בצעירותה הקרנות למוח עקב גידול בבלוטת יותרת המוח. לאחר ההקרנות, תפקוד בלוטת יותרת המוח נפגע, וכתוצאה מכך, נזקקה לטיפול הורמונלי (לרבות סטרואידים) לכל חייה. מדובר במצב רפואי נדיר. ידוע שמטופלים כאלה, זקוקים להגדלה משמעותית של מינון הסטרואידים במצבי זיהום. באחד הימים, פנתה

אשה בשנות השלושים לחייה, פנתה למרפאת שיניים בתלונה על שן טוחנת תחתונה שהחלה להיות רגישה לקור. הרופא בדק את המטופלת ואבחן עששת בשן זו. הוא אמר למטופלת, שעל מנת לבצע את השחזור הנדרש בשן הרגישה, עליו לעקור את שן הבינה הסמוכה לה, וכך להשיג ראות טובה. הרופא עקר את שן

אישה בת 65 פנתה לקבל טיפול שיניים. היא בקשה לשפר את המראה – תלונה בנושא אסתטיקה. הרופא הציע לה להחדיר שתלים לשתי הלסתות,ולשקם על גביהם באמצעות גשרי חרסינה. הטיפול החל: בוצעו עקירות, הוחדרו שתלים, ועליהם הותקנו גשרים, בשתי הלסתות. המטופלת הבחינה כי השתלים שבפיה הולכים ונחשפים, בעקבות נסיגה של העצם