כולנו זקוקים בשלבים שונים בחיים לטיפולי שיניים, ומטבע הדברים נרצה להיות בטוחים תמיד שהטיפול שאנו מקבלים הוא מקצועי ומסור, וכזה שמבטיח את הבריאות הדנטלית שלנו בפרט ובאופן כללי את איכות החיים שלנו בהיבט זה גם שנים ארוכות לאחריו.
עם זאת, המציאות מלמדת אותנו שנזקים עלולים להתרחש, וישנם מקרים הנגרמים בעטיה של רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל. מי שזקוק לטיפול מתקן בעקבות נזק מהסוג הזה, נדרש להוצאה כלכלית לא מבוטלת ובמקרים האלו חשוב לבדוק אם יש עילה להגיש תביעה או לברר את המחלוקת בערוצים אחרים.
ד”ר דפנה אברמוב היא עורכת דין שמשרדה מתמקד בטיפול בנפגעי רשלנות רפואית דנטלית. בזכות ההיכרות עם טיפולי שיניים נפוצים וליקויים שעלולים להתרחש במהלכם וכן עם ההיבטים המשפטיים בתחום הזה, יכולה ד”ר דפנה אברמוב לסייע למטופלים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית.
אם גם אתם סובלים מבעיות שונות לאחר טיפולי שיניים, בהחלט שווה לבדוק לעומק אם מדובר ברשלנות רפואית ואנו מזמינים אתכם ליצור קשר בהקדם האפשרי.
כעת, בואו נגע בשאלות המרכזיות שעולות במקרים האלו.
איך אדע אם חוויתי רשלנות רפואית בטיפול שיניים שעברתי?
למטופל עצמו אין דרך לדעת זאת בוודאות, מפני שאין בידיו הכלים המקצועיים כדי לאבחן אם נעשתה בפיו עבודה רשלנית. עם זאת, ישנם דברים שעשויים להצביע על כך שאולי זה המקרה:
- תלונות ללא מענה – פניות חוזרות אל הרופא בגין כאבים, אי נוחות או בעיות אחרות שלא מקבלות מענה פעם אחר פעם.
- טיפול שאינו מעניק איכות חיים ותפקוד מסיבות שונות – שתלים שנכשלים פעם אחר פעם, חוסר התייחסות לנושא גהות הפה ובריאות החניכיים, דלקות שאינן מקבלות התייחסות טיפולית ומלוות בריח פה רע, נפיחות ודימום מהחניכיים, קושי לנקות מתחת לשיקום וכיוב’.
איך אדע אם השתלים שעשיתי הותקנו לא כהלכה?
גם כאן, חוות הדעת המקצועית היא חיונית על מנת לברר נקודה זו. גם כאן יש רמזים שעשויים להחשיד כי מדובר ברשלנות:
- הרופא לא מצליח לשקם על השתלים – יתכן כי הוחדרו בזויות שאינן מאפשרות שיקום על גביהם.
- מאז החדרת השתלים בלסת העליונה התפתחו סימנים של סינוסיטיס – גודש בריריות, הפרשה מוגברת, כאבי פנים בצד בו בוצעה החדרת השתלים, כאבים בעת תנועות חדות של הראש וכיוב’.
- מאז החדרת השתלים בלסת התחתונה התפתחה הפרעה בתחושה בצד בו בוצעה ההשתלה.
- השתלים הולכים ונחשפים בהדרגה, וניתן להבחין בתבריגים שעל שטח פניהם.
מה לעשות במידה ומתעורר אצלי חשד לרשלנות רפואית?
ובכן, מרבית המטופלים כלל לא שוקלים את האפשרות הזאת ובשלב הראשון מרגישים כאבים מסוימים, אי נוחות ואפילו תחושה כללית שמשהו לא באמת עובד מבלי שאפשר לשים את האצבע על מה בדיוק. לכן, בנקודה הזו רוב המטופלים פונים אל הרופא שטיפל בהם וזה גם הדבר הנכון והטבעי לעשות בשלב הראשון.
רופאים הם אנשי מקצוע, וככאלו, מרביתם ייקחו אחריות על טיפול שהם ביצעו במידה ויש בעיה כלשהי. אם אתם רואים כי המענה שאתם מקבלים לא מספק או שאינכם מקבלים מענה כלל, מרגישים שהרופא מתרץ את כשלון הטיפול בדברים הקשורים בכם ובאופן כללי חשים התנערות – יש מקום לבדוק את העניין יותר לעומק.
מה נחשב לרשלנות רפואית בטיפולי שיניים?
מקובל לחשוב כי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים ובעולם הרפואה באופן כללי קשורה אך ורק לטיפול שנעשה, אבל זה לא תמיד המצב. כך למשל, טיפולי שתלים יכולים להיעשות כראוי מבחינה כירורגית, אך לאחריהם הרופא לא מקפיד להסביר על התחזוקה לאחר מסירת השיקום ולא מבצע מעקב. גם מקרים כאלו עלולים לגרום לנזקים, הנופלים לפעמים תחת ההגדרה של הרשלנות רפואית.
כיצד מתבצע הליך הבדיקה והגשת התביעה?
בשלב הראשון מומלץ לפנות אל צוות המשרד ולהתייעץ ישירות עם ד”ר אברמוב. כבר בשיחה הזו ניתן יהיה להבין אם עולה חשד כי מדובר ברשלנות רפואית ואם גובה הפיצויים המשוער מצדיק את ההליך, ובמידה ואכן כך נעבור לשלבים הבאים:
- איסוף חומרים: יש לאסוף את כלל החומרים לבניית התיק, כולל הרשומה הרפואית, גירסת המטופל ותיאור מהלך הטיפול, צילומי שיניים שנעשו במכונים שונים וכל מסמך שעשוי לברר אם קיים יסוד לחשוד, כי מדובר ברשלנות רפואית. במידת הצורך, תנתן הפניה לבדיקות וצילומים נוספים.
- תמונת מצב: לאחר איסוף כל המסמכים ניתן לקבל תמונה ברורה ולהבין מה קרה בטיפול. פעמים רבות מגלים כי אכן נעשתה עבודה לא טובה, אבל הסכום הצפוי הוא נמוך ולא מצדיק כניסה להליך משפטי. במידה וכן, יש להעביר את החומרים להערכת מומחה רפואי.
- חוות דעת רפואית: חוות הדעת של המומחה הרפואי תהווה הבסיס לתביעה.
לאחר כתיבת חוות הדעת, ישנן שלוש דרכים עיקריות לסגירת התיק:
- הסדר פיצויים: משא ומתן ישיר בין עורכי הדין המייצגים את שני הצדדים. אם המשא ומתן בין הצדדים מניב הסכמה על פיצוי בשיעור המשקף את נזקו של התובע בצורה סבירה – אפשר לסיים את המחלוקת בצורה זו מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית.
- גישור: שני הצדדים בוחרים מגשר שמוסכם עליהם והוא מבצע גישור מחוץ לכותלי בית המשפט. במידה והמגשר לא מגיע לפתרון שמקובל על שני הצדדים, תמיד אפשר לחזור ולנהל את התיק בבית המשפט.
- פסק דין: אם אין אפשרות להגיע להסכמות במו”מ ישיר או בהליך גישור – התיק ינוהל בבית המשפט. בית המשפט ימנה מומחה מטעמו, שקביעותיו, לרוב, יקבעו את תוצאת ההליך. בסופו של ההליך יינתן פסק דין בשאלת הרשלנות – ואם אכן התקיימה כזו – גם בשאלת הנזק (כמה פיצוי מגיע לתובע). מאחר שהצדדים אינם יכולים לבחור מי השופט שידון בתיק, ולא תמיד ניתן להגיע להסכמה על זהות המומחה מטעם בית המשפט – ובמקרה כזה גם זהות המומחה מטעם בית המשפט אינה ידועה לצדדים – ההמלצה היא להשאיר את הקלפים בידי הצדדים ולהשתדל להקטין את חוסר הוודאות באמצעות יישוב הסכסוך במו”מ או בגישור.
שימו לב כי ההליכים הללו אורכים בין שנה לשנה וחצי לערך. סכום הפיצויים הוא משתנה ותלוי במאפיינים הספציפיים של כל מקרה. יש להזכיר, כי בחלק מהמקרים רשלנות שאירעה בהליכים רפואיים שעלותם נמוכה עלולה לגרום לנזק כבד, שיזכה את התובע ב בפיצוי גבוה בהרבה מהסכום שהוא שילם עבור הטיפול.
צרו קשר עם ד”ר אברמוב וצוות המשרד
כפי שניתן לראות, מדובר על תחום רגיש ועשיר בניואנסים, וההיכרות עם עולם הרפואה הדנטלית ועם מערכת המשפט ובפרט תחום הרשלנות הרפואית, היא הכרחית להצלחת התהליך. ד”ר אברמוב תסייע גם לכם לבחון את האפשרויות העומדות בפניכם ותמליץ על צעדים מסוימים רק במידה ואכן יש פוטנציאל ברור להצלחה ולזכייה בפיצוי ראוי.