מתי מדובר בטיפול רשלני של מרפאת שיניים?

לא בכל פעם שבה איננו מרוצים מתוצאת הטיפול – הדבר נובע מרשלנות של הרופא. בכל יום מתבצעים טיפולי שיניים רבים ומטבע הדברים לא כל המטופלים יוצאים מהם שבעי רצון. פעמים רבות התוצאה שאינה משביעת רצון אינה בעקבות רשלנות של הצוות המטפל. אציע מספר דוגמאות:
הראשונה, שתל שהוחדר אך לא נקלט היטב ובעקבות זאת נעקר או נפלט באופן ספונטני מהפה. ישנו אחוז קטן של שתלים שנדחים מן הפה והעצם אינה מתאחה סביבם. חוסר מוטיבציה מצד המתרפא לטפל בגורמי הסיכון כמו עישון או רמות סוכר בדם, עלולים אף הם לשמש כזרזים לכישלון, מבלי שלרופא יש שליטה על כך (הרופא הרי לא יגיע לביתו של המטופל לוודא כי אכן חדל לעשן).
שנית, טיפול שמרני בסתימה אשר “הסתבך” וגרם לביצוע טיפול שרש ולמבנה וכתר. כאשר שן נגועה בעששת עמוקה, ניתן לנסות לטפל בה בגישה שמרנית באמצעות סילוק העששת וביצוע שחזור (סתימה). ישנם מקרים, בהם העששת העמוקה שהייתה בשן או אפילו פעולת סילוק העששת בעצמה, עלולים לגרום למוך השן (“העצב”) לגירוי שיצריך ביצועם של טיפול שרש ולאחריו, לרוב גם מבנה וכתר. רופא אחראי שמעריך כי קיים סיכוי להצלחת הטיפול השמרני יציע לבצעו, וגם יסביר כי על פי תגובת השן לטיפול ניתן יהיה לדעת האם אפשר להסתפק בשחזור השמרני שמא יידרש כאן המשך טיפול באמצעות טיפול שרש וכו’. הניסיון לשמר את חיות השן דווקא מעיד על כבוד לרקמה החיה ועל גישה שמרנית רצויה. העובדה שחלק מהסתימות אינן מספיקות ונדרש בהמשך לבצע טיפול שרש אינה מעידה על רשלנות של הרופא.
דוגמה נוספת, לאחר ביצוע טיפול להסרת אבנית או להקצעת שרשים, עלולים להופיע סימנים כמו רגישות לקור או שנפתחים רווחים בין השיניים, ו”צל שחור” מופיע אחריהן. מתרפאים עלולים לסבור כי השיניים, שלא כאבו לפני שעברו טיפול אצל שיננית, החלו לכאוב ושורשיהן נחשפו, וזהו סימן לרשלנות בביצוע הטיפול. אולם לאמיתו של דבר, הסימנים הללו דווקא מלמדים שהטיפול היה נחוץ ומועיל: לאחר הסרת שכבת אבנית שהייתה צמודה אל השיניים ועוררה דלקת ונפיחות בחניכיים, נחשפו איזורים על גבי השרש שהאבנית כיסתה בעבר. איזורים אלה הם איזורים חיים אשר משב אויר קר או שתייה קרה עלולים לגרות. האבנית שהוסרה חשפה את הרווחים שנוצרו במשך הזמן בין השיניים בעקבות דלקת החניכיים, וכפועל יוצא מכך המטופל מרגיש שנפתחו רווחים ושבין השיניים יש “צל שחור” שלא היה שם קודם. הרווחים אשר היו שם כל הזמן, הם תוצאה של דלקת (שהאבנית עוררה) רק נראים כעת לעין. כך או כך, טוב שהאבנית (שהיא משקעי חיידקים שהסתיידו) הוסרה והגירוי לדלקת מקומית פחת. ספיגת העצם שהתחוללה נעצרה, והמצב התייצב. אין בסימנים שהוזכרו כשהם לעצמם, כדי להצביע על רשלנות מצד המבצע.
נזק עצבי בעקבות פרוצדורה כירורגית יכול אף הוא להיות סיכון צפוי שאינו ניתן למניעה. לא בכל הפעמים בהם נגרמת לקות עצבית הדבר נובע מרשלנות של המבצע, למרות שהתוצאה קשה ולא תמיד ניתנת לתיקון או להקלה.
כדי לברר אם תלונתך עלולה להצביע על רשלנות, השאר/י פרטים ואנו ניצור קשר בהקדם.